רשומות

מציג פוסטים מתאריך אפריל, 2023

עתיקות, לא מה שחשבנו

תמונה
  זה לא סוד שאנחנו לא חובבי עתיקות. בסך הכל גל של אבנים שמישהו פעם אולי עשה עם זה משהו שאנחנו לא בטוחים מה אז בואו נמריא על כנפי הדמיון. ואי אפשר להאשים אותנו שלא ניסינו. כל האזור הזה של מדינות קווינטנה-רו ויוקטן במקסיקו, בליז והחלק הצפוני של גואטמלה מלא במבנים ובחצאי-מבנים של המאיה (בעיקר חצאי מבנים, ואנחנו מפרגנים…). גן עדן לחובבי-עתיקות. אבל אנחנו, כאמור, לא כאלה, ולכן בוחרים את העתיקות שלנו בפינצטה. אז ביקרנו בקהאל-פץ' בבליז כי זה היה לנו ממש, ליטרלי, בחצר האחורית של הבית, וביקרנו בצ'יצ'ן-איצה כי זה אחד מפלאי עולם (באמת שלא ברור לנו מדוע, מתוך כככלללללל אתרי העתיקות של המאיה, דווקא האחד הזה נבחר כפלא עולם). חביב ומכניס לאווירה, אבל לא יכולים להגיד שעפנו.  כך, הגענו לאתר עתיקות המאיה המפורסם טיקאל עם ציפיות בגובה דשא (מיכל לא מאמינה ששוב נפלו לה הציפיות הנקיות על הדשא!). מנקודת פתיחה כזו, אפשר רק לעלות!  אתר העתיקות של טיקאל מתפרש על פני שטח עצום, ונמצא בלב הג'ונגל. בין העתיקות מחברים שבילי הליכה מוצלים בג'ונגל, בהם אפשר לראות ציפורים, קופים ועוד- אם רק מחפשים. ה...

לא רק ים

תמונה
  עזבנו את הים הקאריבי והאווירה האפריקאית הנלווית ובשלושה דילוגי צ'יקן-באס עברנו אל העיירה סן-איגנסיו שנמצאת קרוב למעבר הגבול עם גואטמלה. הדרך אל העיירה מתפתלת בין גבעות ירוקות ובתים כפריים. בדרך, גילינו שכרטיסי האוטובוס שרכשנו כללו גם בונוס בצורת רכבת הרים, אבל בלי הקטע של הפיקוח ולבדוק בטיחות המתקנים כל שנה (הרי ידוע שזה מוציא את כל הכיף). בואו נגיד ש"המתקן" (סקול-באס אמריקאי) ראה מוסך בפעם האחרונה בארץ מולדתו אי שם בשנות ה-80. סאן-איגנסיו היא שונה ממה שהכרנו עד כה בבליז. הים אינו האלמנט המרכזי פה (עד כדי שהוא לא אלמנט פה בכלל) והתרבות, האוכל והאווירה הרבה יותר דומים לגואטמלה ומקסיקו. זה אומר שחזרנו לטאקוס ולספרדית.  האטרקציה המרכזית של סן-איגנסיו שבזכותה היא תזכר לדורות, ובעיקר בקרב הדור הצעיר, היא הקומבינה של ה-Air BNB שלקחנו. בקתת עץ חורקת, נחמדה וסטנדרטית, בהחלט לא משהו פנסי, שממוקמת בתוך ריזורט עם בריכה, מסעדה ועוד שירותים נלווים ברמה הרבה יותר גבוהה ממה שאנחנו רגילים (וגם ממה ששילמנו…). מבחינת הילדים- פה יכול היה להסתיים הטיול. כל פעילות שנעשה מחוץ לבריכה המפנקת ה...

רוגע פשוט

תמונה
  האמת - כשיצאנו לטיול, לא תכננו להגיע לבליז. תכננו להתחיל ממקסיקו ולהמשיך לגואטמלה. לא חקרנו, אפילו את הלונלי של בליז לא קנינו!  אבל, תוך כדי תנועה, הבנו שבשביל להגיע לגואטמלה ממדינת קווינטנה רו שבמקסיקו, הכי הגיוני שנעבור דרך בליז. כשהתחלנו לחקור איפה מעניין לטייל בבליז, הסתכלנו קצת בפורומים וראינו שרוב המטיילים מגיעים לקי קולקר, וחלקם הקטן ממשיך לעיירה נוספת ביבשת עצמה, וזהו. אבל אז קראנו קצת באתרים לא של ישראלים ופתאום גילינו שיש כפר קטן, רגוע ופחות מתוייר שממנו ניתן לצאת לטייל באחת משמורות הטבע היפות שיש בבליז- שמורת קוקסקומב. מעניין! ים, טבע - נשמע בול אנחנו. חיש מהר מצאנו לנו הוסטל מגניב כזה של מטיילים מכל העולם, להשלמת האווירה הכללית של הכפר, והופ! מצאנו את עצמנו בהופקינס.  (קחו רגע אוויר להרגע מהפאנץ' המחוכם) אבל רגע לפני שאנחנו נעלמים בעננת חול אבק בחופי קי-קולקר ומופיעים באותה העננה בדיוק על החול הלבן ותחת עץ קוקוס רענן בהופקינס, אנחנו לומדים להכיר מקרוב את רזי התחב"צ המקומי: צי אוטובוסי סקול-באס הצבועים בצבעים ססגוניים, נהוגים בידי ראסטה-מן מגניב ועם מוזיקה קר...