חלום משפחתי בספרדית

  כמו כל תייר במקסיקו, גם אנחנו התנקזנו אל סן קריסטובל. העיר יפייפיה ומזמינה, המסעדות מצויינות וזולות והאווירה היא של מרכז תרבותי: מלא במוזיקה, אמנות ופולקלור עשיר. הגענו אל העיר לקראת ערב, לאחר שהנסיעה הנוחה שהובטחה לנו הפכה לעוד הטלטלות מתישה בין ההרים בתוך קולקטיבו כיוון שהדרך הישירה חסומה כבר שבועיים על ידי מוחים ומפגינים נגד איזה משהו.  המקום הראשון אליו הלכנו להתאפס הוא הקאסה של יגיל - מעוז ישראלי של בחור שהקים לפני כ-15 שנים הוסטל, מסעדה וחברת טיולים. המקום נחמד, וגם אפשר לנגב שם חומוס, אבל משהו באווירה לא בא לנו טוב שם. יגיל התפאר שהוא מוציא טיול אל המקום הכי יפה בעולם ושאנחנו חייבים! לצאת אליו למרות שהוא ממש רחוק וממש יקר ואנחנו חייבים! לצאת לשם דווקא איתו כי בעוד כולם צופים על גן העדן מלמעלה, רק אצלו מטיילים בתוך גן העדן. אנחנו לא אוהבים שאומרים לנו שאנחנו חייבים, וגם לא אוהבים אנשים שוויצרים (בניגוד למסעדות או מפלים הכי שוויצרים בעולם).  בנוסף, כדי להפוך את היום הזה למצויין, את פנינו קיבל המבול הכי שוויצרי בעולם. העונה הרטובה התחילה ובגדול. חשבנו שזה יהיה בקטנה...