חלום משפחתי בספרדית

מעכשיו הטיול שלנו הוא כבר לא אותו הדבר. אנחנו מטיילים בין "עוגנים". הויזה לניקרגואה נגמרה שבועיים לפני הטיסה למקסיקו, שם השארנו לעצמנו שבוע לפני הטיסה לאירופה, שגם שם המסלול כבר דיי תפור. טיול הנדודים חסר הגבולות והוודאות מתחיל לקבל אופי של טיול מאורגן סטייל אירופה הקלאסית ב-21 ימים באוטובוס ממוזג. אנחנו לא מתים על זה אבל ככה זה. בגלל שהטיסות מסן חוזה בקוסטה ריקה הן זולות משמעותית ובגלל שנגמרה הויזה לניקרגואה וגם חרשנו אותה מספיק מכדי להתחיל לעשות תעלולי לצאת ולחזור, יצא שאנחנו נשארים שבועיים בקוסטה ריקה.  המוניטין של זו היא של מדינה כיפית אך יקרה, מסודרת, וכזו שהושחתה ע"י תיירות אמריקאית מוגזמת. על פניו, נשמע כמו מקסיקו - ואנחנו פחות מתחברים לז'אנר. אנחנו אוהבים את ה"שכונה" של ניקרגואה/אל-סלבדור ואפילו גואטמלה, ואנחנו עוד יותר אוהבים את הברן-רייט הנמוך שארוחות ה"הכל-ב10-שקל" מאפשרות. אז עברנו לקוסטה ריקה במשימה למלא שבועיים עד הטיסה כשאנו מנסים לאזן בין שתי גישות מנוגדות של "עלות-תועלת" (או בשמה הארוך:איך מבזבזים כמה שפחות על דברים שכבר...