חלום משפחתי בספרדית

גואטמלה האהובה, אנחנו הולכים לעבור הלאה בקרוב ולהשאיר אותך בזכרונות וברשומות הבלוג. רבות כתבנו על העדינות של האנשים ששבתה את ליבנו. תיארנו טבע נהדר וחיים תרבותיים ססגוניים. התחנה האחרונה במדינה ניחנת בכל אלה, אך באופן מאוד שונה: חם פה, גרים בבקתות עם גגות מקש, את הבגדים המסורתיים החליפו בגדי גלישה. אה, ויש פה ים!!! יאייייי הוווו כמה התגעגענו לים. זה לא ים דרדלה כמו שהיה לנו בקאריבי. אנחנו בצד הפסיפי. חול שחור מתלהט ברמה שאפשר להבין את "נוהל-אדמה-בוערת" שחלקנו הכיר בטירונות-יחידה (גם שם היה ים), חוף רחב ויחסית בתולי (ביחס לחופי "העץ-קוקוס-הזה-הוא-של-המלון-אז-תתחפף-למרות-ששילמת-כניסה" שפגשנו במקסיקו למשל) והים, אווו, הים, הוא סוער וחזק. האוקיינוס נחבט אל החוף בעוצמה המעידה כי לכל גל יש היסטוריה של אלפי מיילים ימיים.  כבר במחצית הדרך אל הכפר, יחד עם עליית הלחות, הדופק של יוני הואץ, ולחץ האי-גלישה-במשך-3-חודשים התחיל לזמזם. בואו נגיד שברגע שנפתחו דלתות האוטובוס כבר לא היה עם מי לדבר. כמה דקות לאחר מכן, יוני כבר היה במים עם גלשן השכרות גרוטאה. הים של אל פרדון הוא אגרסיבי...

  העיר העתיקה אנטיגואה, השוכנת למרגלות הר הגעש אגואה ובקרבת עוד כמה וכמה, הייתה פעם בירת גואטמלה, אך אחרי שנהרסה ברעידות אדמה ונבנתה שוב ושוב הוחלט להעתיק את מוסדות השלטון כ-30 ק"מ ממנה לגואטמלה סיטי. לעיר גואטמלה הישנה בפרץ של יצירתיות פשוט הוסיפו את השם "העתיקה", אנטיגואה בספרדית, וכך שונמכה העיר לדרגת "עוד עיר בגואטמלה".  אז את מעמדה כבירת גואטמלה לקחו ממנה, אבל את יופיה וקסמה ממש לא. כבר מהרגע הראשון, אי אפשר שלא להתפעל מהרחובות מרוצפי האבנים השחורות (שהופכות כל נסיעה למסע קפיצות מטלטל- לא יכלו לחשוב על מאפיין מוצלח יותר לעיר? בנייה מאבן ירושלמית? משהו..?? דווקא כבישי אבנים???), מהבתים הססגוניים, מההרים והגבעות הירוקות המקיפות את העיר הקטנה ובראשם הר הגעש אגואה שאי אפשר לפספס. הגענו אל העיר ביום שאנחנו קוראים לו יום HD. ראות מדהימה, שמיים כחולים ושמש מחייכת. הוקסמנו. איננו חובבי ערים, קולינריה או ארכיטקטורה בצורה מיוחדת. אך אי אפשר שלא להישבות בקסמה של העיר שמספקת את כל אלה בשפע. דבר נוסף שהעיר מספקת בשפע זה נוף להרים הירוקים הנישאים סביבה, אותם רואים מכל מ...