היי שלום ותודה על הנופים

ניקרגואה נכללת ברשימת המדינות שלא חשבנו בכלל שנגיע אליה. והופ, היא המדינה שהיינו בה כמעט הכי הרבה זמן. אם אנחנו צריכים לחשוב על משהו שמאפיין את הטיול שלנו כאן או את המדינה עצמה זה לא יהיה משהו מאוד מיוחד בתרבות המקומית או האנשים. 

בראייה לאחור, היה לנו פה פשוט כיף ממש באקסטרים! זורם וחוויתי כאחד. 

גלשנו בים, על סקייטבורד, בזיפליין ובמורד הר געש. טיילנו בתוך קניון רטוב, למפלים יפיפיים, בריכות צלולות, ורכבנו על סוסים בין כפרים עם אחו ירוק. חגגנו בפסטיבלים שיש להם פה כל שני וחמישי (ליטרלי). קייקנו בקיאקים, הסתלבטנו באבוב וחימרנו בחימר. יצא לנו גם ללמוד כמה דברים: למדנו לשחות, לגלוש, לעשות זיפליין, לגלוש בסקייטבורד, אנגלית וספרדית. גם ללמוד זה כיף! וגם להתחבר למקום אחד עם החוף שאוהבים לגלוש בו, עם המורות שאוהבים ללמוד איתן, המסעדה שאוהבים לחזור אליה. זה מוכר, זה טוב וזה כיף.

אבל זה לא רק זה. עכשיו כשאנחנו חושבים על זה, ניקרגואה היא אחת המדינות עם הטבע הכי מדהים שיש. זה הפתיע גם אותנו. לא ציפינו. אין פה איזה טרק סופר מפורסם. המדינה עדיין לא ממש פיתחה את ענף התיירות ולא דאגה להכניס את עצמה לרשימת יעדי החובה של המגזינים הכי נחשבים. אבל תכלס, יש פה טבע שומט לסתות ועושר ביולוגי שעלול לגרום למטיילים שמוטי הלסת לבלוע איזה חרק אקזוטי, ואולי אפילו קוף שאגן. הרומן שהתחיל בשלום שלום בגואטמלה עם הרי געש הגיע לגבהים חדשים כאשר התוודענו ללועות האימתניים של טליקה ומסאיה עם עשן, רעמי-גלי-הלבה ואגם כתום רוחש וגועש של לבה חיה. שני הרי הגעש מדראס וקונספסיון שמייצרים אי בתוך ימה. האדמה הפורייה והאקלים הגשום סידרו פה צמחייה שופעת שסידרה עולם חי שאינו מגביל את עצמו לפארקים הלאומיים, אלא סובב את החיים פה בגינות וברחובות. הצלילים של היום והצלילים של הלילה. השממיות שגילינו שמצייצות ציוץ חמוד כזה, ציקדות, צרצרים, ציפורים עם ציוצים של משחקי מחשב ישנים, קרפדות, צפרדעים וכמובן קופי שאגן שעלולים מאוד להבהיל בעיקר אם מדובר במשפחה של קופים שמפתיעה את משפחת בלייך מטווח קצר. 

אי אפשר לדבר על הטבע כאן בלי לדבר על החופים. חשבנו שיופי הוא פחות הקטע של החופים באוקיינוס הפסיפי, בטח בהשוואה לצד הקאריבי. אז חשבנו! החופים פה הם מהמדהימים שראינו. רחבים, עצומים, מפרצים ומפרצונים של ג'ונגל פראי שיורד עד קו החוף. ובמים סלעי ענק בצורות שמעוררות את הדמיון. בעלי החיים בים גם הם סיפקו לנו חוויות של פעם בחיים. אם זה מעגל החיים של צבי הים שחזינו בו במלואו בערב אחד, ואם זה הסטינגריי שעקץ את יוני שמקווה מאוד שזו אכן חוויה של פעם בחיים. 

וזה לא רק תופעות הטבע המיוחדות, או העושר האינסופי של החי והצומח. לכל החגיגה הזו מתווספות השקיעות והזריחות היפות ביותר שאפשר לבקש.

ואולי הדבר שהכי מיוחד פה, זו הצניעות. לא שמו גדר (עדיין) מסביב לכל לטאה או מפלון ציפלון וביקשו כמה דולרים בשביל צמיד צבעוני. הכל פשוט כאן, נגיש ומזמין. כאילו הם עוד לא גילו מה יש להם בידיים. וזה אולי מה שאנחנו הכי לוקחים מהחוויה כאן. זה טיול ישר ולעניין. בלי יומרות מיותרות וגינונים. פשוט טבע פראי ברמות הקיצוניות ביותר לתוך פרצוף שלך. 

באנו, ראינו נדהמנו