בזכות האנשים Xela
גואטמלה זה האנשים. לכן אנחנו אוהבים אותה, ואחרי שבועיים וחצי מקסיקניים שמחנו מאוד לחזור.
זה הנהג שלקח אותנו ב-11 בלילה, למרות שהתעכבנו 6 שעות נוספות בדרך הארוכה ממילא מסן כריסטובל , וטרח לחכות איתנו ולוודא שנקבל את המפתח לדירתנו החדשה בעיר קצלטננגו (או בקיצור Xela) וניכנס. וכמובן בעל הדירה, שגם הוא קיבל אותנו באמצע הלילה בחיוך מסביר פנים.
אלה תושבי Xela שהתפוצצו מרוב אושר כאשר קבוצת הכדורגל המקומית זכתה בתואר אלופת גואטמלה בכדורגל כנגד כל הסיכויים, וחגגו בכיכר העיר וברחובות עם זיקוקים וכל הבוג'ראס כל הלילה. האושר וההיי נשארו מרחפים באוויר ההרים הקריר של שלה לכל אורך ביקורנו בעיר.
זו המוכרת בקיוסק של פארק המים Xocomil, פארק המים הגדול ביותר בגואטמלה ויש שאומרים הגדול ביותר באמריקה הלטינית , שמתוך מיליון האנשים שמזמינים אצלה ארוחה זכרה שדווקא סער שלנו אוהב את ההמבורגר שלו בלי רוטב.
זה נהג המונית הותיק (מונית מספר #1) שלמרות שלוקח המון תיירים כבר 40 שנה נתן לנו בשמחה שיעור ספרדית משולב במידע מפורט וכל כך נחוץ לנו על האזור.
זוהי כנופיית הספסל האחורי בצ'יקן בס שהפכו נסיעה ארוכה למסיבה בלתי נגמרת, כשעל עמדת הדי-ג'יי אחראי הנהג עצמו, שדואג לפלייליסט מעולה וגם להחליף שירים לבקשת החוגגים. (otra-otra!)
זה השומר בבוטקה בכניסה למעיינות החמים, שהצליח למצוא לנו אחלה נהג שיחזיר אותנו הביתה רגע לפני שיורדת החשיכה (כי מי באמת רוצה לצאת מגן העדן המהביל הזה?), למרות שכל נהגי המוניות והטוקטוקים נמצאים כעת באסיפה פוליטית כדי ליישר קו ולתאם עמדות.
אלה הצ'ולות העליזות שעלו על מתקן סירת הפיראטים ביחד עם סער בפארק השעשועים Xetulul, שנענו בשמחה להוראותיו של סער להפציץ במים את אביו המסכן שחיכה לו על היבשה, תוך כדי שהן מתפוצצות מצחוק.
אלו זוג הנשים בלגונה צ'יקבל, שהתחננו וצרחו במשך שעות רק מתוך תקווה שהאגם הקדוש שבלוע הר הגעש יסלק את בעיותיהן. וזה האגם שנראה ששמע אותן ולקח את הצרות שלהן על גבי העננים.
אלה הבנות בשיעור הזומבה בשעת בוקר מוקדמת, שעירבבו בין שיעור זומבה למסיבת פיג'מות עליזה במיוחד.
גואטמלה - ראונד בי.
אחרי ההתאקלמות לגובה בסן קריסטובל, השהייה בעיר Xela הנמצאת בין ההרים בגובה 2300 מטרים היא כבר, כמו שאומרים, חתיכת עוגה (עדיין אומרים ככה, נכון?).
זוהי אחת הערים הגדולות בגואטמלה, הגבוהה והקרה שבהן. היא מוקפת הרים, חלקם הרי געש.
היא נחשבת ליעד תיירותי בינוני עם כמה אפשרויות הליכה ולא יותר. הלונלי קורא לה החוויה הכי גואטמלית שיש. לא תיארנו לעצמנו עד כמה נהנה אך ורק מהחוויה הגואטמלית.
אם תשאלו את הילדים, השבוע שבילינו ב-Xela היה אולי השבוע הכי טוב בחיים שלהם (ועל התואר הנחשק הזה יש פה בטיול תחרות קשה).
ביקרנו בפארק מים, פארק לא-מים, מעיינות חמים, חגיגות ניצחון של כדורגל ולגונה קדושה. מה יכול להיות יותר טוב מזה?
תגובות
הוסף רשומת תגובה