מתחילים לטייל על-אמת
נגמרו המנהלות ועכשיו אנחנו מתחילים לטייל על-אמת. סליחה שכבר כמה פוסטים אל תוך הבלוג של ה!טיול אנחנו חופרים בעיקר על הכנות אבל זהו זה. עכשיו באמת נספר על חופים יפים, צבי ים ואיך היינו בפארק הכי בעולם בשליש מחיר.
ראשית כל, ההסתגלות
למקסיקו מתקדמת מדי יום. אנחנו מנצלים את המוניות כדי לעשות שיעורי ספרדית. מה
נשמע? כמה ילדים יש לך? מה זה פה? ומה עמדתך בנוגע למהפכה המשפטית? (טוב, אז לא). המדד
להסתגלות הוא כמה נהגי המוניות מציעים לנו לאותה נסיעה (מהדירה למרכז העיר) כאשר
המשתנה היחידי הוא שטף הדיבור והטון הבוטח של יוני בשאלה קוואנטו קוסטה א אוונידה
סינקו. התחלנו ב150 פזו (כאשר הגדלנו לעשות והסברנו כי אנו 5 אנשים אבל 3 ילדים
קטנים אז אולי זה יהיה בסדר במטוטא אם לאדוני לא אכפת לקחתנו במחיר שאינו מופקע
יותר מידי) ואחרי שבוע זה ירד לשיא של 60 (כאשר יוני תופס מונית ושאר המשפחה
מתחבאת מאחורי עץ וברגע שמיץ פטל סוגר מחיר כל הכנופייה קופצת לו לאוטו).
עוד דבר שהבנו
על מקסיקו או לפחות על האזור הוא שבגדול מקסיקו נראית כמו הצ'ק-פוסט. יש את הטיילת
של אילת בעיר וחוץ מזה יש פינות חמד מטורפות שאין דברים כאלה. האזור הזה של
קווינטנה רו שבחצי האי יוקטן יושב על מערכת של מנהרות ומערות קרסטיות מלאות במי
תהום. תוסיפו לזה צמחייה טרופית וים קריבי וקיבלתם גן עדן של מעיינות שנקראים סינוטות,
חלקן בתוך מערות, חופים לבני חול וקוקוסים ועושר של חיים ימיים. איפה אנחנו נכנסים
לתמונה בכל הטוב הזה?
נסענו למשל לאתר
שיש בו 4 סינוטות: 2 פתוחות, ז"א שזה מעיין כמו שאנחנו מכירים מהסחנה. השתיים
האחרות היו בתוך מערת נטיפים- ממש שחינו בתוך המערה מצד אחד לצד השני. הילדים
התגברו על החשש ההתחלתי, ונכנסו לשחייה במערות שוב ושוב. ללא ספק חוויה מיוחדת.
יוני זוכר שכשהוא
טייל בדרום אמריקה לפני 18 שנה, מישהו סיפר לו שבמקסיקו אפשר לצלול בתוך מערה וזה
ממש מגניב. ואז יוני קרא בלונלי שיש פה צלילה בתוך מערה, עשה אחד ועוד אחד, הוסיף
לזה מידה נאה של פרגון מצד מיכל לצאת ליום צלילות כשהיא נשארת בדירה עם הילדודס להרביץ
בהם תורה וחשבון. הצלילה בתוך סינוטת דוס אוחוס היא אחת החוויות המיוחדות. המים צלולים
כל כך שהראות היא אינסופית. הכניסה למים היא בתוך מערה ואז נכנסים אל מנהרה תת
קרקעית מלאה במים מתוקים. הצלילה היא כ-50 דקות שבהן צוללים עם פנס בחושך מוחלט בתוך
מערכת מנהרות למעלה ולמטה בין נטיפים, זקיפים, עמודים ומעברים צרים. הלמעלה יכול להיות
פני המים שמעליהם מערה וחושך מוחלט או שאין פני מים במרחק נראה לעין. האור בקצה
המנהרה הוא הצבע הכחול היפה ביותר שניתן לדמיין תחום בקונטור של המערה, פני המים
השקטים ונטיפים שיורדים פנימה אל תוך המים. "החוויה הייתה כל כך עוצמתית
שהרגשתי שאני לא עומד בזה ובא לי לבכות".
צילום של צלילה בדוס אוחוס מהיוטיוב : https://youtu.be/rYn_nMxtTj8
יש ימים של
אטרקציות (יעני עולות הרבה כסף) ויש ימים של התבנג'קות (להמרח בדירה עד שהילדים
מאבדים את זה ואז ללכת לחוף ולגלות שממש כיף שם).
במחלקת האטרקציות
נסענו אל חוף אקומל. האטרקציה – צבי ים שוחים שם. למה זה אטרקציה? כי מבקשים 30 דולר
לבנאדם כדי לראות אותם. יוני שלנו הוא פעיל סביבה ואינו מוכן לקבל את המסחור שעשו
לצבי הים המסכנים ונכנס נחוש לראות צב ים עם השנורקל הפרטי שלו (שנורקל באמת). אבל
המקומיים נחושים יותר לשמור על הפרנסה של המובטלים הסמויים שנקראים מדריכי סיור צבים
מוסמכים והם סגרו עליו מכל עבר והחזירו אותו לחוף חרף המבט התמים של "אני לא
מבין ספרדית, ואנגלית ומה זה אומר שאתם מצביעים לכיוון החוף וצועקים עלי". אז
נפרדנו מ... 20 דולר לאדם (להתמקח אנחנו עדיין יודעים) ונכנסנו לים. לילדים היה
קשה עם האצות והזרמים, אבל כשאבא כ"כ ממורמר אסור להתלונן ואפילו ראינו כמה
צבי ים וגם סטינגריי. האמת – היה שווה. אפילו צ'ופו התלהב כי יצא לו לרכב כל הסיור
על צב ים בדמות אב-ממורמר שדווקא הודה שהיה ממש נחמד בסוף.
במחלקת
ההתבנג'קות, נסענו לחוף איזמרלדה שהוא חוף יפה וקרוב. טיילנו קצת, ראינו שחפים,
השתכשכנו בים ובסינוטה שנמצאת ממש על החוף וגם פגשנו כמה חבר'ה ששיחקו איזה משחק
קליעה של כדור לתוך חור והזמינו אותנו לשחק. רק צ'ופו הצליח להשחיל בול וזה עשה לו
את היום. אחלה התבנג'קות.
אם כל
האטרקציות
האזור שאנו נמצאים
בו משופע בפארקים מטורפים של כיף וטבע. סוג של דיסנילנדים עם תפאורה טבעית. אנחנו
בחרנו ללכת לפארק של-הא ששם יותר דגש על הטבע והים, שזה שניים משלושת הדברים
שאנחנו הכי אוהבים בעולם. האלמנט השלישי יגיע עוד מעט – יש למה לחכות.
העניין לא זול,
עלול לעלות כמאה דולר לאדם. באחד משיטוטינו בטיילת לכד אותנו מאכר שהציע לנו לשלם
קצת יותר, אבל לקבל גם הסעה מסודרת. עם כל הכאב בלשלם קצת יותר, ואחרי קצת התמקחויות
הגענו לעמק השווה, שילמנו מקדמה שליש מהסכום וסגרנו: מחר בבוקר, 7 וחצי אנחנו
מתייצבים בתחנה ועולים אל האוטובוס. התייצבנו, אבל האוטובוס לא בא. מסתבר שדוד מאכר
עשה טעות בשעת ההתייצבות והאוטובוס כבר עזב. הילדים היו מבואסים לאללה. אפילו שאמרנו
להם שהכול לטובה. תכלס – מבאס. החלטנו לדחות למחר את הפארק הזה והיום לתרגל את יכולות
הלקחת את הבאסה בסבבה. ביום למחרת, התייצבנו הפעם ב6 וחצי כמו שצריך ועלינו את
האוטובוס. מכל הבאלאגן הזה, אף אחד לא ביקש מאיתנו לשלם את שאר הסכום ומצאנו את
עצמנו אחרי הקרוסלות של הכניסה לפארק בלי החלק המעצבן הזה של לשלם-את-השני-שליש-הנותרים.
הכול לטובה!
הפארק הזה הוא
גן עדן: לשון ים צלולה ומלאה בדגים, דולפינים ומנטות. מערות ימיות, שנירקולים
ושבילי הליכה בתוך טבע ירוק. על כל זה הלבישו מגלשת מים לוליינית בגובה 30 מטר, אבובים
במורד פלג שנשפך אל לשון הים, אומגות ומסלולי חבלים. כמובן שגם השירות הוא מעולה,
ארוחות חופשי, שתייה – שייקים, פינה קולדה וכו, מגבות ושנורקלים בכל פינה כך
שאנחנו מסתובבים לנו עם הכפכפים ופשוט נהנים מכל הטוב הזה.
טבע, ים ו... מחיר משתלם ++
מה עוד אפשר לבקש!
וואו וואו וואו. שיחקתם אותה !! 🤩
השבמחקאיזו כתיבה יפה ואיזה טיול מהמם תכננתם לכם. נראה שהגעתם לפינות של גן עדן אמיתי ,ואתם גם יודעים לאן ללכת כדי למצוא אותן.
ו....למדתם שכל עכבה לטובה.
תמשיכו לזרום (על כל המשמעויות ) ולהינות המון המון מכל היופי האגדי הזה, מהאטרקציות המדהימות ומכל הדברים הטובים שיש לאזור להציע .
התמונה של אבא יוני וסער - בשביל רגעים כאלו שווה כל המסע
השבמחק